אור על איורוודה

איורוודה  >> נושאי יסוד >> תשתית מחשבתית

 

שד דרשנה

האיורוודה נעזרת בתשתית פילוסופית של שש האסכולות הפילוסופיות החשובות בהודו שמכונות - "שד דרשנה":

  1. ניאיה (Nyaya)
  2. ואישישיקה (Vashishika)
  3. סנקהיה (Sankhya)
  4. יוגה (Yoga)
  5. מיממסה (Mimasa)
  6. ודנטה (Vedanta)

מכל אחת מדרשנות אלה איורוודה לקחה מושגים ותיאוריות שמהווים את התשתית המחשבתית שלה. בין השאר לקחה האיורוודה מהניאיה את הפרמנות - ארבע כלים לידיעה, מהואישישיקה את הפדהרטות - המושאים הבסיסיים ביותר, מהסנקהיה את תיאור היווצרות היקום שהוא בעל משמעויות פילוסופיות ורוחניות, מהיוגה את כללי המוסר (יאמה וניאמה), מהמיממסה את תיאוריית הקרמה פאלה - מעין עקרון סיבתיות, ומהודנטה את ההוליזם.

 

הפרמנות

הפרמנות הן הכלים לידיעה. זוהי בעצם ההתנהלות המדעית, המחויבות לאמת ולביסוס. איורוודה היא מדע של חיים ובריאות ולכן הפרמנות חשובות לה מאוד. ארבע הפרמנות של הניאיה:

  1. פרטיקשה (Pratyaksha) - תפישה ישירה
  2. אופמנה (Upamana) - אנלוגיה
  3. אנומנה (Anumana) - היסק
  4. שבדה (Shabada) - מקור סמכות

תפישה ישירה מיושמת באיורוודה באמצעות הדגש על חווייתיות. כך למשל על הרופא לטעום, ולהריח את צמחי המרפא ולא רק להכיר את איכויותיהם מהכתוב בטקסט. אנלוגיה מיושמת באיורוודה  באמצעות הדימויים המוחשיים הרבים, וההשלכות מנושא לנושא. ההיסק מתבטא ככלי מרכזי לידיעה בחוקי ההתדיינות באיורוודה (טנטרה יוקטי, Tantra yukti) שהם בעלי הגיון צרוף. מקורות הסמכות הם למשל הטקסטים עצמם, או עדותו של המטופל על הסימפטומים.

 

פנצ'מהאבהוטא

 אלה הם חמשת היסודות הראשוניים ביקום. מדובר  ביסודות רעיוניים, שמייצגים מושאי חושים ומתבטאים באיכויות. זוהי תורה פיסיקלית שמתייחסת לכל דבר ביקום - חי ודומם.

  1. מרחב (אקאש, Akash)
  2. אוויר (ויו, Vayu)
  3. אש  (טג'ס, Tejas)
  4. מים (ג'ל,  Jal)
  5. אדמה (פריתהבי, Prithvi)

באיורוודה משתמשים בעיקר בתיאוריה אחרת - הדושה. שהיא תיאוריה ביולוגית - שעוסקת רק בדברים חיים. אך נעזרת פנצ'מהאבהוטא כתשתית עבור תיאורית הטרידושה.

אקאש - מרחב

זהו היסוד הקשור לחוש השמיעה. הוא הקל מכל היסודות, למעשה – חסר משקל. בנוסף הוא מעודן ועובר דרך חריצים זעירים, רך, חלקלק. הוא תורם לאיכויות של רכות נקבוביות וקלילות. בהתאם תפקידו בגוף לאפשר מרחב ותיחום להתפתחות, שינויים וגדילה. איזורים בגוף בהם הוא ניכר הם חללי הפה, בטן, מעיים, חזה וריאות. יסוד זה מסמל ריק.

 ויו - אוויר

כרוך בחוש המגע, ומסמל דינמיות. קל, קריר, יבש, מחוספס ומעודן. גורם לחספוס, ליאות, ניידות, בהירות וקלילות. בגוף הוא משמש לעיצוב המסה הפיסית לאיברים, גפיים, רקמות וכו'. ניתן לזהותו בגוף כתנועת שרירים, מחזור דם ופעילות הריאות.

 טג'ס - אש

מסמל שינוי וקשור לחוש הראיה הדומיננטי. בעל איכויות חום, חדות, מעודן, קל, יבש, צלול. תורם לעיכול, בוהק וצבע. אחראי על שינויים בגוף ומטאבוליזם וניתן לזהות את פעילותו במערכת העיכול ומטאבוליזם, בחום הגוף, ויכולת האבחנה.

 ג'ל - מים

קשור לחוש הטעם. מתבטא בקור, נוזליות, איטיות, רוך, ומיציות.משפיע על רטיבות, עגלגלות, אחיזה, רכות, זרימה ותחושת עונג. בגוף יש לו פונקציה של צינון ולחלוח. איזורים בהם יסוד זה יותר דומיננטי הם מיצי העיכול, בלוטות הרוק, קרומים ודם. באופן כללי מסמל דביקות.

 פריתהבי - אדמה

היסוד האחרון והכבד מכולם. קשור לחוש הריח ומסמל מסה ופיזיות. בנוסף לכבדות הוא קשה, איטי, יציב, צלול, צפוף, גס וריחני. יסוד זה תורם לקרקוע, גדילה, חיזוק, כבדות ויציבות. תפקידו בגוף לייצב ולעניק מבנה. הוא ממוקם בציפורניים, עור, שיער, עצמות, סחוס, שרירים וגידים.