|
|
|
|
|
|
|
|
איורוודה >> נושאי יסוד
מבוא
חלק זה מתאר את התשתית הרעיונית של האיורוודה. ניתן לדמותו לשורשים שתומכים ומזינים את העץ, למרות שהם מתחת לאדמה. מטרתו להעניק שפה וכלים איתם ניתן להשתמש בחלק המעשי של טיפול.
חלק זה מחולק (לאחר המבוא) באופן פנימי לארבעה חלקים:
1. תשתית מחשבתית - העקרונות הפילוסופים בהם נעזרת האיורוודה ומושגים בסיסיים.
2. אופן תפקוד הגוף - הפיזיולוגיה האיורוודית. התפקוד התקין של הגוף והסבר על מרכיביו השונים.
3. אי סדרים ומחלות - הפתולוגיה האיורוודית. הבנת היציאה מהאיזון - גורמים, סימנים, תהליכים, מושגים.
4. טקסטים קלאסיים - מקור הסמכות הבסיסי ביותר באיורוודה. רקע ההיסטורי, תוכן.
הגדרות ראשוניות
משמעות השם בסנסקריט (שפת הקודש בהודו): "איו" זה חיים ו-"וודה" זה ידע. כלומר "ידע החיים". ישנם טקסטים מכוננים לאיורוודה עליהם אנחנו מסתמכים כמקור סמכות ראשוני ועיקרי. החשוב מכולם נקרא "צ'ראקה סמהיטה" (Charaka Samhita, בקיצור CS). איורוודה מוגדרת בטקסט זה באופן הבא:
"איורוודה היא זו שעוסקת בחיים - האושר והסבל שבהם, הערך התורם שבהם והערך המזיק שבהם, ואורך החיים." CS, סוטרה סטהנה פרק 1 פסוק 41
מה איורוודה כוללת
איורוודה מגדירה באופן בהיר, מפורט, רציונלי והוליסטי מושגי יסוד כמו - "חיים", "בריאות", "מחלה", "טיפול" (למשל בחטיבת הסוטרה סטהנה של CS). איורוודה מתארת את האופן שבו גוף ונפש האדם פועלים (פיזיולוגיה), ואת המבנה שלהם (אנטומיה). (למשל בחטיבת השרירה סטהנה של CS). אגב - רופאים איורוודים היו המנתחים הראשונים בעולם, ועשו גם ניתוחי גופות. איורוודה נותנת שיטות ברורות ומעמיקות לאבחון של המטופל ושל המחלה (למשל בחטיבות - וימנה סטהנה ונידנה סטהנה של CS). איורוודה מעניקה לנו את הגישה האסטרטגית לטיפול, ופרוט רב לטיפול במגוון מצבים פתולוגיים. בד בבד היא נותנת לנו את הכלים להתמודד עם מצבים פתולוגיים אחרים (למשל בחטיבת הצ'יקיטסה סטהנה של CS).
יש באיורוודה מידע רב על - כלים אבחוניים, טכניקות טיפוליות, מידע על איכויותיהם של חומרי מרפא וכן הלאה.
באיורוודה יש שמונה ענפי התמחות: רפואה פנימית, כירורגיה, אא"ג ועיניים, רפואת ילדים וגניקולוגיה, פסיכיאטריה, רעלים, חיזוק לאנשים בריאים, הגברת האון המיני
המושגים המרכזיים באיורוודה
המושג המרכזי באיורוודה מכונה דושה. מדובר בשלושה תפקודים שמאפיינים חיים: "ואטה" (vata) אחראית על תנועה עצמית, "פיטה" (pitta) אחראית על אנרגיה עצמית ומטאבוליזם, "קאפה" (kapha) אחראית על מבנה.
לכל אחת משלוש הדושה יש איכויות שמאפיינות אותה. למשל ואטה היא יבשה, קלה וקרה, פיטה היא חמה, חדה וחומצית, קאפה היא כבדה, שומנית ודביקה. אלה רק דוגמאות - הרשימה עוד ארוכה. לכל אחת מהטרידושה תפקידים פיזיולוגים, וישנן אזורים בגוף בהן כל אחת מהן דומיננטית. אבל כולן תמיד מעורבות בכל תהליך ונמצאות בכל מקום. כל דושה יכולה להיות במצב מאוזן, מוגבר, מוחלש ומקולקל.
הטיפול באיורוודה הוא בעיקר זיהוי המצב של הדושות והחזרתו לאיזון. עם זאת חשוב לציין שיש מגוון גדול של מרכיבים בתפקוד הגוף שגם אליהם יש להתייחס: 7 דהטו (רקמות הגוף), 3 המלה (הפרשות), 13 אגני (תהליכים מטאבוליים), 13 סרוטס (ערוצים) וכן הלאה.
הכלים הטיפוליים העיקריים באיורוודה
נאמר באופן מפורש ש"כל דבר ביקום יכול לשמש ככלי טיפולי, אם נשתמש בו באופן, במצב ובזמן הנכונים". עם זאת ישנם כלים טיפוליים מסורתיים ונפוצים יותר באיורוודה:
